רשימת 11 הרצאות: כשמנהל פוגש את התנ"ך

הרצאות מרתקות המסוגלות להאיר באור חדש הן את עולמנו התורני והדתי, הן את עולמנו המקצועי והארגוני, כמו גם את עולמנו המשפחתי והבין אישי. ניתן להזמין סדרת הרצאות או הרצאה בודדת.

מה מיוחד בהרצאותי?

בשנים האחרונות זכיתי לשלב בין כישורי המקצועיים כמנהל, יועץ ארגוני ומרצה האוהב את המפגש עם קהל ,לבין אהבתי לתנ"ך ובמיוחד לחמישה חומשי תורה, כך נוצרו ההרצאות שמוצעות לפניכם כאן. המכנה המשותף של כל ההרצאות הוא שהן מחברות באופן מקורי ומרענן בין הטקסטים התורניים המוכרים לנו, ובין תיאוריות עכשוויות מתחום הפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות. מניסיוני, ההרצאות "תופסות" כל אחד באשר הוא, ומדברות אליו אל המקום הרלוונטי שבו הוא נמצא. 

כל ההרצאות הן פיתוח מקורי שלי, וכמעט כולן גם פורסמו כמאמרים.

"התנ"ך הוא המדריך הטוב ביותר למנהיגות , ולחיים בכלל"

משה רבנו: עבד ה' וגדול המנהיגים

בחינת סגנון המנהיגות של המנהיג הגדול בהיסטוריה, לאור מודלים עכשוויים מחקר המנהיגות. רבים מאתנו נתקלים במהלך חיינו באנשים שממלאים תפקיד מנהיגותי וסמכותי. חלק מאתנו זוכים להכיר מקרוב דמויות מופת, שתפקידן המנהיגותי מבוצע על ידן באופן מבריק ומעורר השראה. לעומת זאת, חלק מאתנו מכירים מנהיגים שנדמה שאין להם כל כישורים הולמים לכך. לפעמים התחושה היא שאולי הבעיה איננה במנהיג, אלא אצל מונהגיו: הם אמנם כפופים למרותו, אך אינם מעריכים את דעתו, אינם סומכים עליו ואינם מזוהים עם התפקיד שמוטל עליהם. או אז אנו שואלים את עצמנו האם יש דבר כזה "מונהגים גרועים"? במי ניתן לתלות את האחריות לכישלון או להצלחה של מנהיג?

בשנים האחרונות חלה תפנית בחקר המנהיגות: במקום התמקדות בתכונות האישיות של המנהיג, (האם הוא כריזמטי," נולד להיות מנהיג" האם הוא רגיש, וכד'), החלו להתמקד בשיטת ההנהגה שלו, ולבחון מהי האסטרטגיה שלו במפגש עם המונהגים שלו. כך נוצרה אבחנה בין שני סגנונות הנהגה: מנהיגות מסורתית, מול מנהיגות מעצבת. המנהיגות המעצבת נתפסת כיום כמנהיגות האפקטיבית ביותר, אך גם המסובכת ביותר לביצוע.

כמנהל, העיסוק התיאורטי בסגנונות ההנהגה האיר את עיניי בנוגע למציאות הארגונית שלי ולחוויותיהם של העובדים שלי. כאדם דתי שאוהב תנ"ך, חשתי צורך ואפילו דחף לבחון האם המנהיגות הגדולה ואולי המורכבת ביותר בהיסטוריה של עם ישראל: מנהיגותו של משה רבנו, עומדת במבחן המודלים העכשוויים. משה היה נתון בפרדוקס ייחודי, מעצם היותו מתמרן בין שני תפקידים לכאורה סותרים: מחד, עבד ה' הכפוף למרותו ולציוויו, ומאידך, מנהיג בעל חשיבה עצמאית. שאלתי את עצמי כיצד המתח הזה בא לידי ביטוי בסגנון ההנהגה של משה, התחלתי לחקור את העניין וגיליתי ממצאים מפתיעים, מסקרנים ואף מרגשים…

בהרצאה נכיר לעומק את שני סגנונות ההנהגה ונעמוד על ההבדלים ביניהם, תוך שאנו מלווים את משה רבנו באבני הדרך המשמעותיות של דרכו כמנהיג, במתח שבין עבד ה' למנהיג העם: כאשר עליו להשיג מים לעמו הצמא באופן מידי, כשאר עגל הזהב מקדם את פניו בירידתו מן ההר, כאשר פעמים רבות הוא פונה לעמו בנאומים נפלאים נאומים שאותם נשא מדעתו בהתאם לתפיסתו את תפקידו כמנהיג . אירועים אלו ועוד, בסיוע פרשנים, יהוו עבורנו את המצע לבחינת סגנון מנהיגותו של משה רבנו, ויעניקו לנו מבט רפלקטיבי גם על עצמנו ועל חיינו האישיים.

את המאמר המרכזי בנושא, פרסמתי באורשת ד, תשע"ג – "משה רבנו – מנהיג מסורתי או מנהיג מעצב". על חלק מהתובנות תוכלו לקרוא בגרסה שפרסמתי בדפי פרשת שבוע של אונ' בר אילן – "לדבר אל הסלע או להכות בו".

מנהיגותו של משה ואחריתו של עגל הזהב

חטא העגל יכול לכאורה להיתפס כאחד מכישלונות ההנהגה הצורבים ביותר. משה יורד מן ההר ומגלה שכל מה שעמל עליו, מחולל ומרוסק לנגד עיניו. אבל מבט מעמיק על תגובתו לחטא העגל, מגלה לנו משהו חדש.
לאחר שמשה משליך מידיו את לוחות הברית ושובר אותם, הוא לוקח את עגל הזהב ומבצע ארבע פעולות: הוא שורף את העגל באש, טוחן אותו עד דק , מפזר את האפר על פני המים ומשקה בהם את בני ישראל. בהרצאה נעמוד על טיבן ומטרותיהן של הפעולות הללו, הן לאור הגישות של פרשנינו המסורתיים לדורותיהם, והן לאור תאוריות מובילות בנושא מנהיגות, ונראה כיצד בחירתו של משה דווקא בהן בפעולות אלו מלמדת על מנהיגותו יוצאת הדופן.
חלק מנושאי ההרצאה פורסמו במאמר : " מנהיגות במשבר – מנהיגותו של משה ואחריתו של עגל הזהב"

שבירת לוחות הברית - מנהיגות שאין למעלה ממנה

התורה נחתמת בסיום ספר דברים: " וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל." (דברים לד, יב). רש"י ופרשנים נוספים רואים בפסוקים אלה התייחסות לשבירת לוחות הברית.
רש"י : "לעיני כל ישראל. שֶׁנְּשָׂאוֹ לִבּוֹ לִשְׁבֹּר הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (דברים ט') וְהִסְכִּימָה דַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות ל"ד) — יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ"
בהרצאה נטען כי פעולת שבירת הלוחות היתה פעולה מנהיגותית משמעותית, שאין למעלה ממנה

מנהיגות בזמן משבר – פעולתו של משה רבנו באירועי משבר

אירוע משברי הוא נקודת מבחן לכל מנהיג איך מתנהג גדול המנהיגים במצבי משבר ? מנהיגות ללא משברים היא כמו אדם ללא סיפור-חיים: אין דבר כזה, ואם יש, אז זה לא מעניין. כשמדובר במשה רבנו, מדובר ברצף של משברים ואתגרים שביכולתם לערער את הבסיס המנהיגותי מן היסוד.
בהרצאה זו נעקוב אחר התנהגותו של משה במצבי משבר שונים: מות בני אהרון, קורח ועדתו, חטא המרגלים, מי מריבה ונבחן את דרכי פעולתו לאור תיאוריות מודרניות על מנהיגות .

 

לצמוח בצילו של ענק: על מנהיגותו של יהושוע

איך צומח מנהיג בצל מנהיג ענק שקדם לו? וכיצד ניתן להיכנס לנעליים גדולות?
מקובל לראות את יהושוע כמנהיג הממשיך את מורשתו והנהגתו של משה רבנו. אכן יהושוע המשיך את מורשתו של משה בכך שהכניס את עם ישראל לארץ, וחינך אותם לאמונה. אבל כשבוחנים את יכולות המנהיגות שלו, ואת הדרכים שבהן הוא פעל כדי להגיע ליעדים הללו, מגלים שהתפוח נפל רחוק מהעץ. יהושוע פעל בצורת הנהגה שונה ממשה, ואולי דווקא משום כך, היה דווקא הוא, נבחר להיות המנהיג המתאים למשימת הכניסה לארץ.
חלק מנושאי ההרצאה פורסמו בדף פרשת השבוע של אוניברסיטת בר אילן, ובאתר זה
.

יהושוע וכלב: שתי דמויות של מנהיגים

יהושוע וכלב עמדו בלחץ ציבורי בלתי נתפס. מן הצד אחד, הקולגות והשותפים לדרך מספרים סיפור מבהיל על ארץ ישראל שזה עתה ביקרו בה. מן הצד השני, עם ישראל נכנס לפאניקה המונית ומדבקת, ומאיים לוותר על המטרה ולמחוק את כל ההישגים שהושגו עד כה. בין הפטיש לסדן, נשמעים שני קולות אמיצים, ומייצרים נקודת מפנה. שני קולות אמיצים, אך שונים.
בהרצאה זו נעסוק בדמותו המסתורית של כלב בן יפונה ונשווה אותה לדמותו של יהושוע. נראה כי כלב היה מועמד ראוי להחליף את משה רבנו לאחר פטירת משה, ותפקודו במשבר המרגלים היה טוב יותר מזה של יהושוע. אם כך, מדוע נבחר יהושוע למנהיג שיכניס את בני ישראל לארץ וינחיל אותה להם? על זאת ועוד, נשוחח בהרצאה.

על עלייתו ונפילתו של נח הצדיק- שהמשיך את קיום העולם :

עיון מחודש בסיפורו של נח באמצעות קריאת מדרשים עתיקים מנקודת מבט פסיכולוגית עכשווית
ייתכן ששאלתם את עצמיכם כיצד נח התמסר להצלת משפחתו ובעלי החיים מהזעם האלוקי הניתך על העולם, נח שלא וויתר על אף נפש חיה, בנה במו ידיו את התיבה שעתידה היתה להיטלטל במשך כשנה שלמה ולטלטל את נפשו ואת נשמתו,, מסיים את מסעו ההרואי, כאנטי-גיבור, אנטי-הרואי שכזה, השוקע בתהומות הטיפה המרה, מבוזה ומושפל על ידי בשר מבשרו, שואל נפשו לשכוח. הרצאה זו מזמינה אותנו לשאול את השאלה הזו לעומק, כשאלה פסיכולוגית.
חלק מתובנות ההרצאה פורסמו במאמר ב"מקור ראשון", וניתן גם לקרוא עליהן גם במאמר שפרסמתי – "נח לאחר המבול – היבטים פסיכולוגיים" הנמצא גם באתר זה 

לדמותו של יצחק אבינו: "פורץ דרך" או "דור הממשיכים"?

נדמה שאין בן שונה יותר מאביו, מאשר יצחק אבינו. אברהם ויצחק נתפסים פעמים רבות כשני הפכים: איש החסד שנודד בעולם כדי להביא בשורה, המוליך את בנו (לעקידה), לעומת איש הדין שנטוע בארצו, ונותן לבנו להוליך אותו (שולל). בהרצאה זו נעסוק בדמותו של יצחק אבינו, ונראה כי הוא המשיך את דרכו של אברהם אביו, אך יחד עם זאת פיתח וסלל נתיב משלו בתחומים כמו זוגיות, יחסו לבניו ,יחסו לתושבי הארץ הנכרים וגישתו לישוב סכסוכים עם הפלישתים.
חלק מנושאי ההרצאה פורסמו במאמר : " מדוע באתם אלי – על דרכו של יצחק ביישוב סכסוכים"

אבותינו מספר בראשית מלמדים אותנו על התמודדות עם קונפליקטים

על דרכי ההתמודדות של אבותינו עם קונפליקטים, לאור מודלים עכשוויים מפסיכולוגיה חברתית
מה אתם עושים כאשר אתם מוצאים את עצמכם בתוך קונפליקט? בוודאי תשיבו על כך: "תלוי בסיטואציה", ואתם כמובן צודקים. מודלים מתחום מדעי החברה מצביעים על חמש אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים: תחרות, ויתור, הימנעות, פשרה, ושיתוף פעולה. כל אחת מהן מתאימה מאוד בסיטואציות מסוימות אך בלתי מועילה עד מזיקה, כאשר מדובר באחרות. תאוריות עכשוויות מלמדות אותנו איזו אסטרטגיה מתאימה לקונפליקט מסויים, ומבטיחות למי שמיישם אותן תוצאות מרביות.
לפני מספר שנים החלטתי לחקור את העניין מהזווית התנכית האהובה עליי, וגיליתי דבר מדהים: מסתבר שאבות האומה המוכרים לנו מהתנ"ך, שחייהם כמובן היו עמוסי קונפליקטים, פעלו כאילו הכירו את התיאוריות העכשוויות הללו.
בהרצאה ננתח לאור התאוריות העדכניות ביותר, קונפליקטים תנכיים כגון: אברהם מציל את לוט מידי המלכים, אברהם מציל את שרה מידי אבימלך, יעקב משיג את הבכורה מידי עשיו, יוסף מנודה על ידי אחיו ולאחר מכן פוגש בהם שוב כאשר ידו על העליונה וליבו כואב ומתגעגע, ועוד מפגשים רבים ומרתקים, בהם לכל צד יש סיפור, אינטרס, ומשאלת לב. נגלה שלאבותינו התנכיים יש הרבה מה ללמד אותנו על יישום אסטרטגיות באופן הנבון, הרגיש ולעיתים המתוחכם ביותר, ולבסוף, ניחשף גם לכמה ממצאים מפתיעים …
חלק מהנושאי ההרצאה מופיעים במאמר שפרסמתי – "קונפליקטים בפרשת יוסף ואחיו". המאמר נמצא גם באתר זה 

מה הם הדברים שצריכים להיות חשובים לנו ? על ברכת הכהנים בשילוב פירמידת הצרכים של מאסלו

ברכת הכהנים בשילוב פירמידת הצרכים של מאסלו, מעניקות לנו כלים יהודיים לענות על שאלה זו
נניח שהייתם צריכים להחליט: מה הדבר החשוב לכם ביותר בחיים? בריאות פיזית תקינה? הכרה והערכה על ידי החברה? פרנסה? מימוש עצמי? או אולי בכלל- אהבה? רבים מאתנו סוברים שההכרעה בין האפשרויות הללו, קשה עד בלתי אפשרית. רבים סוברים שחוסר היכולת שלהם לסמן מטרה ברורה ולהכתיר אותה כחשובה ביותר, היא זו שמונעת מהם להתקדם בחיים.

בשנות ה 40 של המאה ה20, עולם הפסיכולוגיה החברתית עבר טלטלה: פסיכולוג יהודי, אמריקאי ששמו אברהם מאסלו, הציע שהבעיה איננה בתשובה אלא בשאלה. מאסלו הציע שעלינו לשאול את השאלה הזו אחרת לגמרי, ומכאן להבין אחרת את חיינו ואת המניעים שלנו. כך נולדה התיאוריה המפורסמת: "פירמידת הצרכים של מאסלו".

כאשר נחשפתי לתיאוריה של מאסלו, התפעלתי מאד . חשתי כי טמונה בה הבנה עמוקה של טבע האדם. לפני מספר שנים, זכיתי לניצוץ של השראה , בעת שעליתי כהרגלי לברך את ברכת כהנים (אני כהן), שמתי לב לפתע שברכת כהנים ערוכה בדיוק על פי הפירמידה של מאסלו.

החלטתי לחקור את העניין לעומק, וגיליתי שאכן, יש דרך יהודית להבין את השאלה: "מה הדבר החשוב ביותר בחיים": ברכת הכהנים מהווה למעשה את הביטוי הדתי התנכי הרוחני לאותה תובנה ששנים רבות אח"כ נוסחה על ידי מאסלו, כאשר הברכה נותנת לנו את המשמעות הדתית רוחנית המאצילה עלינו ועל התיאוריה . בהרצאה נכיר לעומק את פירמידת הצרכים של מאסלו, נחשוף את הזיקה בינה לבין ברכת כהנים, ונגלה כיצד התובנות הללו באו לידי ביטוי בפרשנות שנתנו חז"ל ומפרשים מודרניים לברכת הכההנים

מאמר מרכזי בנושא זה, פרסמתי בבד"ד, כתב עת לענייני תורה ומדע בהוצאת אונ' בר אילן, כרך 20, אייר תשס"ח (2008).המאמר מופיע באתר זה, אך תמצית שלו תוכלו לקרוא בגרסה שפורסמה במוסף מקור ראשון – "ברכת כהנים על פי פירמידת מסלאו".

"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה": האמנם עדיף קיום מצוות מתוקף ציווי על קיום מצוות מתוך מוטיבציה פנימית?

אחת התאוריות החשובות בנושא מוטיבציה, נקראת תיאורית ההכוונה העצמית תאוריה זו עוסקת במוטיבציה חיצונית ומוטיבציה פנימית: המוטיבציה החיצונית מונחית על ידי רצון לזכות בתגמול שאיננו נובע מעצם קיום הפעולה, או רצון להימנע מענישה. מוטיבציה פנימית מונחית על ידי הערך והסיפוק שאנו מוצאים בקיום הפעולה עצמה. לפי תאוריה זו, מוטיבציה פנימית היא עדיפה יותר.
בהרצאה זו נבחן את היחס בין תאוריית זו לבין הכלל התלמודי החשוב "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה". כלל שלכאורה נמצא בסתירה לתיאוריה, בנוסף, נבחן את המוטיבציה להקרבת קורבנות לאור תיאורית ההכוונה העצמית, ומתוך כך, נגלה צד חדש ומפתיע בעולם הקורבנות. ראה הרחבה במאמר לפרשת תרומה באתר זה 

 

לפרטים נוספים וללא התחייבות השאירו פרטיכם בטופס המצורף

לפרטים נוספים וללא התחייבות השאירו פרטיכם בטופס המצורף